Sunday, November 28, 2010

האות ב




 טוראי
בוכן אלכסנדר נפל ב 16.7.48


בנם-יחידם של לולה ויוסף, נולד ביום ג' באדר תרפ"ח (24.2.1928) בעיר צ'רנוביץ, בוקובינה, רומניה. היה בין התלמידים הראשונים והמוכשרים בכל בתי-הספר שלמד בהם. עם כניסת הסובייטים לצ'רנוביץ נתקבל לכיתה הששית בבית-הספר האוקראיני ולאחר שבוע ימים כבר עבר לכיתה השביעית. אלכסנדר סיים את בית- הספר בהצטיינות ולדברי מורו היה "התלמיד הצעיר בין כל התלמידים הסובייטים אשר גמרו בית-ספר תיכוני זה". אחרי-כן המשיך ולמד בבית-ספר טכני רוסי, אחרי שעמד בבחינות-הבגרות נכנס לטכניון בבוקרשט. מוריו הוקירוהו בגלל כשרונותיו. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת-נוער ציונית ובלבו השאיפה לעלות לארץ- ישראל. אלכסנדר היה עלם גבה-קומה ויפה-תואר ובדמותו הבהירה התחבב על כל יודעיו. מסירותו לכל אדם, לחי ולצומח, כנותו ונימוסיו הנאים - הצטרפו לשלמות הרמונית ומלבבת. היה בעל כשרונות מיוחדים לקונסטרוקציה, הירבה להתעניין במתמטיקה ובפיסיקה וידע להרכיב ולפרק כל מכונה שנזדמנה לידיו. ב-1946 יצא עם משפחתו את רומניה דרך יוגוסלביה לארץ-ישראל. דרכם נמשכה כשנה וחצי. בהגיע לחיפה אוניית-המעפילים "כנסת ישראל", אשר בה הפליגו, השתתף בהתנגדות הנמרצת של מעפילי האונייה לגירושם מחופי הארץ. באונייה הותקנו לפי הצעותיו ובהדרכתו כלי משחית והצתה שונים, אשר היו צריכים להשתמש בהם בהתנגדות זו. עם דיכוי ההתנגדות הוגלתה האונייה, על נוסעיה, על-ידי הבריטים לקפריסין. בקפריסין ניצל במרץ את זמנו, למד עברית ותנ"ך, ואף לימד בחוגי נוער מתמטיקה ופיסיקה. השתלם וקרא הרבה ולא חדל לבקש דרכים להגיע ארצה. מיד עם בואו לארץ נרשם לטכניון בחיפה. הוא ביקש לבחור מקצוע המאפשר גילויי יוזמה ופעילות ובחר במקצוע החשמל. בטכניון הספיק ללמוד שני ימים בלבד שכן ביום 28.12.1947 התגייס עם כל הכיתה שלו ל"הגנה", אף כי היתה לו הזכות - כעולה חדש - להיות משוחרר מפעולה צבאית במשך שישה חודשים. כמו-כן, לא אבה לנצל את זכותו להשתחרר משירות בשל היותו בן יחיד. בסוף ינואר 1948 קיבל חופשה מיוחדת ללימודים ולמד במשך חודשיים בטכניון. במרס 1948 התנדב שוב לשירות והשתתף בקרב לשחרור חיפה, בהגנת הדרך מזכרון יעקב לחיפה, בקרב על עכו וג'נין, בשער הגולן, באפיקים, בקרבות הגליל, בבצת ובבקעת הירדן (דגניה, משמר-הירדן). התחבב על כל החיילים בגדודו, שהכירו אותו כאיש מסור וחברותי ביותר - הנכון תמיד לעזור לזולת. בין קרב לקרב לא פסק מלימודיו. הירבה לקרוא ולמד את טבע הארץ. רק כשגברו הקרבות החזיר לביתו את הספרים בנימוק כי אין זו שעתם. ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948), יומיים לפני ההפוגה השנייה, נפל בקרב על משמר הירדן, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.






טוראי
בלוך דב יעקב נפל ב 30.5.48



בן דבורה ושרגא-שלמה, נולד ביום כ"ח בניסן תרפ"ז (30.4.1927) בעיר ממל שבליטא. בשנת 1934 עלו הוריו לארץ והתיישבו בתל- אביב. יעקב סיים את בית-הספר התיכון "הרצליה", למד שנה באוניברסיטה בירושלים ושנה נוספת בטכניון בחיפה. הוא עמד בראשית לימודיו המקצועיים והתכונן לצאת להשתלמות לחוץ- לארץ, אך בגלל החמרת המצב בארץ דחה את התוכנית והתגייס לשירות צבאי מלא למרות שלפי מצב בריאותו (היה חולה לב מלידה) היה פטור משירות קרבי, ואולם דרש בתוקף לשתפו במערכה. כחבר חי"ש התגייס למחרת החלטת עצרת האו"ם. בשעת סיור בחיפה נפצע ושכב כ2-3- חודשים בבית-חולים. ביום שחרור חיפה היה עדיין בבחינת חולה, אך התייצב במטה, מוכן להישלח בתגבורת, אם יידרש. משהחלים השתתף במבצע "בן-עמי" לשחרור הגליל המערבי ומשם יצא לעמק הירדן.
דוב-יעקב יצא בשלום מקרבות צמח ושער הגולן אך ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948) נספה בניסוי נשק חדש באפיקים, ושם נקבר.
ביום י"ג באב תש"י (27.7.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.








טוראי
בלומברג נתן נפח ב 10.7.48



בן רחל ומשה, נולד ביום כ"ג באלול תרפ"ד (22.9.1924) בווארשה, בירת פולין. בהיותו בן 11 עלה עם הוריו לארץ. נתן סיים בית-ספר עממי בחיפה ולמד מסגרות.
בשנת 1942, בהיותו בן 18, התגייס לצבא הבריטי, וכשלא נתקבל לגדודי חיל-הרגלים ה"באפס" (שמהם הורכבה הבריגדה היהודית), צורף לחיל אחר ושירת בארצות המזרח התיכון, תחילה במצרים ואחר-כך בעיראק.
עם שחרורו מן הצבא חזר לעבודה בבית-המלאכה של אביו, רכש בה מומחיות, והיה לעוזרו הנאמן. אל השירות הפעיל ב"הגנה" חזר עם החלטת עצרת האו"ם והיה בין הראשונים שהתגייסו גיוס מלא לחטיבת "כרמלי". נתן השתתף בפעולות חבלה ועונשין בחיפה וסביבותיה, בשחרור חיפה, בכיבוש עכו ובקרבות משמר העמק.
עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה נערך מבצע "ברוש", שמטרתו היתה לחסל את ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן. נתן היה בפלוגת-חלוץ, שכבשה משלט ממזרח הירדן, ובשעת התקפת-נגד מצד כוחות עודפים של האויב נפגע פעמיים ונפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.







טוראי
בנימין קרל  ארנסט יעקב נפל ב 18.7.48

בן מטה והרמן, נולד ביום כ"ט בטבת תרפ"ט (11.1.1929) בנירנברג, גרמניה ולמד בבית-הספר העממי של הקהילה היהודית. לפי חוקי המשטר הנאצי הוסיפו לו ולאביו, כמו לכל יהודי בגרמניה של אז, את השם "ישראל". אך משעלתה המשפחה לארץ בשנת 1939 נתנו לו הוריו את השם העברי יעקב. אחרי סיום חוק לימודיו בבית- ספר עממי בחיפה למד את מלאכת האורתופדיה, השתלם בה כראוי והתמחה בהתקנת פרוטזות (תותבות) לקטועי רגליים. תחילה עבד כשכיר ואחר-כך כבעל-מלאכה עומד ברשות עצמו. הוא היה מחונן בחוש מוסיקלי ובשמיעה נפלאה, ומנגינה ששמע פעם ידע לנגן בפסנתר ובאקורדיון. גם תפיסתו בשפות היתה קלה ונוסף לגרמנית ולעברית ידע גם אנגלית ובמידה רבה גם ערבית. הוא נתחבב על הסובבים אותו בשל מידותיו הטובות והנעמת המסיבות בנגינתו, בחיים האזרחיים ובצבא כאחד.
התנדב לפי צו המוסדות, לצבא הבריטי ושירת בעבודתו המקצועית ביחידה רפואית, יהודי יחידי בין בריטים, וזכה בהוקרה ובחיבה על שום נאמנותו ודייקנותו במילוי חובתו. הוא עמד בכבוד בשעת מתיחות בין הצבא הבריטי והיישוב, רכש בקרב חבריו הבריטים הבנה לעניין היהודי וכמה מהם המשיכו להחליף איתו מכתבים אחרי שובם לארצם.
יעקב היה רוכב אופנוע נלהב, חיבב את האופנוע ושמר על נקיונו ומצבו התקין. הוא השתתף בארגון חבורת רוכבי אופנוע לסיורים במרחבי הסביבה בימי פגרה. בפרוץ מלחמת- העצמאות התגייס עם האופנוע שלו ושירת בחטיבת "כרמלי" כאלחוטאי וקשר והשתתף בשחרור חיפה. היה שקוע כל כך בשירותו בפינתו המיוחדת, בוואדי רושמיה, שלא ידע דבר על הנעשה בגזרות אחרות, ורק בשובו הביתה נודע לו כי כל העיר שוחררה. השתתף בכיבוש טירה, בצת, א-זיב ועכו. אור ליום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), ברוכבו בלילה, יום לפני הכרזת ההפוגה השנייה, בשליחות-קשר על אופנוע מראש פינה למשמר הירדן, נהרג בהתנגשות, והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. 





סמל
בן שמש אלידע נפל ב 22.4.48


בן נחמה ויוסף (פקיד במזכירות הכללית של ההנהלה הציונית), נולד ביום י"ח באייר (ל"ג בעומר) תרפ"ו (2.5.1926), בירושלים. בילדותו נתייתם מאביו. בשנות לימודיו בגימנסיה העברית בירושלים נודע כחבר טוב, מוכן לבוא לעזרת הזולת בלי לבקש תגמול ואף לא תודה והכרת-טובה. אחרי סיום לימודיו בגימנסיה עבד חודשים אחדים בתעשיית כלי-זכוכית עדינים שהיתה אז עבודה חיונית בשל הקושי להביא כלים אלה מחוץ-לארץ בגלל מלחמת-העולם השנייה.
מטעמים משפחתיים שוחרר משירות לאומי, אך לא רצה ביתרונות לעומת חבריו ומיד אחר-כך התנדב לצבא הבריטי, צורף לבריגדה היהודית ושירת בה כשנה וחצי באיטליה ובארצות השפלה.
משחזר לארץ-ישראל אחרי השחרור החל ללמוד הנדסת חשמל בטכניון בחיפה. חיבב מאוד את אמנות הציור ובהתעסקותו בה מצא פורקן לסערת רגשותיו שהסתירה מסביבתו.
בראשית מלחמת-העצמאות התייצב להגנת חיפה. הוא צורף לפלוגה של אחד הגדודים של חטיבת "כרמלי" שנתארגן אז, ואם כי לא סיים שום קורס פיקודי, נשתבח מאוד בעבודה הטובה באימון ותרגול קרבי וליכוד האנשים בשירות, ולאחר זמן נתמנה למפקד כיתה. בהיותו מדריך במחלקה הדתית בסג'רה עלה בידו למנוע סכסוכים בין המתנדבים ובין מפקדיהם שאינם דתיים וליצור אווירה של חברות צבאית וכושר צבאי. הוא הועבר כסמל לפלוגה א' ומילא את חובתו בכשרון ובהצלחה בפעולות המלחמה בחיפה ובסביבה. במבצע שחרור חיפה השתתף כסגן מפקד מחלקה בכיבוש שכונת ואדי רושמיה ותוך כדי הסתערות ופריצה לאחד הבתים המבוצרים נפגע מכדור ונפל ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948). אלידע הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. 



רב טוראי
ברגמן משה נפל ב 21.4.48
בן פנינה ושמואל, נולד ביום י"ג בכסלו תרפ"ח (7.12.1927) בחיפה וגדל בבית שומר-מסורת ובאווירה לאומית-חלוצית. בגלל קשיים חומריים נאלץ להפסיק את לימודיו בבית-הספר העממי בגיל 13 והחל לעבוד כחניך ופקיד בחברת החשמל ועבד שם במשך שבע שנים עד התגייסותו לצבא ישראל. משה אהב ללמוד ובערבים, אחרי העבודה, התכונן לבחינות-הבגרות, שעבר בהצטיינות בהיותו בן 16 וחצי. בנוסף למד גם הנהלת-חשבונות, אנגלית וצרפתית. הממונה על עבודתו כתב עליו: "היה עליז וטוב-לב ובתור אחראי הוטלו עליו תפקידים מיוחדים, שהיה ממלא בנאמנות למופת". ניחן בחוש למוסיקה, וניגן יפה על כינור ואקורדיון.
מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב לשירות מלא בחטיבת "כרמלי" והוצב בעמדה מסוכנת שבין הדר הכרמל לבין חיפה הערבית. באחד הימים נפצע קל בשעה שהשמיד עמדת ערבים בזרקו בה פצצה, כגמול על נפילת חברו, אך לא הסכים לעזוב את המקום. הוא השתתף בפעולות השמירה וההגנה על השכונות היהודיות הנתונות בסכנה, בחיפה ובסביבתה, ובשמירה הקשה על התחבורה, תחת העין הפקוחה והעוינת של האנגלים. חודשיים לאחר גיוסו נשלח להגנת סג'רה, ומשם - לכפר החורש. משה נשלח לקורס מ"כים שהתקיים בקיבוץ אלונים. אחרי סיימו את הקורס הדריך קבוצת טירונים בחיפה ובשעת הקרב הקשה על רמת יוחנן נשלח ולחם שם. כמה מחניכיו נפלו בקרב והוא חזר לחיפה מדוכא מאוד, אך מלא מרץ לקראת הקרבות לשחרור חיפה, שהחלו מיד אחרי הקרב ההוא. כאשר ביקשוהו בני ביתו כי יישאר עימהם לפחות בליל הסדר של פסח וינוח מעט, לא הסכים באומרו: כיצד ישאיר את אנשיו בעמדה והוא עצמו יחוג בבית? משה היה עלם גבוה, יפה-תואר וחסון, חברי ודואג לפקודיו, מלא חיבה ודאגה למשפחה, בלתי-נרתע ונועז בתפקידיו בהגנה ובצבא המשחרר.
משה נפל בקרב לשחרור חיפה ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948), רגעים אחדים אחרי שטילפן לאביו וביקש ממנו להשלים עם הגורל כי היה מודע לסכנות שעמד לפניהן. משה הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.



טוראי
ברדס יוסף נפל ב 27.12.47
בן שרה ויהודה, נולד בשנת 1926 בדמשק, בירת סוריה. בשנת 1933, בהיותו בן שבע, עלה לארץ והתגורר בחיפה. הוא סיים בית- ספר עממי ומגיל צעיר עבד בבית-החרושת "המגפר", כמומחה בענף הגומי, ופרנסת המשפחה הענייה היתה מוטלת עליו. למרות זאת לא היסס לעזוב את מקום עבודתו עוד בימים הראשונים של הקרבות בארץ והצטרף לפלוגה א' של ה"הגנה" בחיפה, שעברה מעמדה לעמדה והגנה על העיר העברית. כיוון שידע ערבית על בוריה היה מראשוני הסיירים אשר פעלו בתקופה ההיא בחיפה הערבית.
ביום י"ג בטבת תש"ח (26.12.1947) יצא בראש כיתתו לפוצץ בית ברחוב יחיאל בחיפה, ליד מקום מגוריו, ממנו צלפו על הדר-הכרמל. כסייר הלך לפני הכיתה ונפל מירייה מן המארב, לאחר שהספיק להזהיר את חבריו שבאו בעקבותיו. היה קורבן ראשון של ה"הגנה" בחיפה בראשית מלחמת- העצמאות. יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה. 



טוראי
ברור איתן מאיר נפל ב16.7.48
בן סגולה וד"ר יצחק הכוהן (מורה בבית-הספר הריאלי בחיפה), נולד ביום כ"ג בכסלו תרפ"ח (17.12.1927) בחיפה. נתחנך על ברכי אבי-אביו ברוח המסורת הדתית-החסידית, אהבת העם והארץ והשאיפה לצדק חברתי. וסגולות אלה, הפשטות, הענווה והשאיפה לאמת, ציינו את אופיו ודרך חייו בילדותו ובבחרותו. אחרי שסיים ללמוד בבית-הספר הריאלי התגייס לפלמ"ח, הצטרף ליחידה דתית ושירת בכפר הרא"ה ואחר-כך בביריה. שם נאסר ונתנסה בעינויי הבולשת הבריטית, בשביתת רעב ושביתת שבת במשך חמישים יום, בהתנפלויות האסירים הערבים על היהודים, בצינוק ובייסורים אחרים. הוא שוחרר מן הכלא בחודש יוני 1947. לפרנסתו עבד כפועל-בניין, כי לא רצה להזדקק לתמיכת ההורים (שלא רצו למונעה ממנו והתנגדו לעבודתו). נרשם והתחיל ללמוד בקורס א' במחלקה להנדסת-בניין בטכניון החיפני.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, חילק את ימיו ולילותיו בין לימודים להגנה בעיר התחתית. אחרי כחודש התגייס לשירות מלא בחטיבת "כרמלי" ויצא לפעולות-קרב בעמק ובגליל. השתתף בקרבות באזור משמר הירדן, לבלימת ניסיונות הסורים לפרוץ לעבר ראש פינה. לדברי חבריו ומפקדו הצטיין באומץ ובגבורה, והוצע לאות-הצטיינות. ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948), בקרבו האחרון, בעמדה קדמית בחירבת ירדה, עמד נגד הסורים שהתקרבו עד כדי מטרים אחדים והטיל עליהם בחזרה שני רימוני-יד לפני התפוצצותם. כאשר ניסה לתקן את מכונת-הירייה שנתקלקלה, נפגע בפגז ונפל. גופתו לא זוהתה, וכפי המשוער הובא לקבר ישראל בראש פינה עם חללי-צה"ל כאלמוני. 



סגן
ברנד יהושוע נפל ב23.10.48
  
בן מניה ופינחס, נולד ביום כ"ב בשבט תרפ"ה (16.2.1925) בעיר הנובר, גרמניה, ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1933. בית הוריו היה בית דתי, ספוג מסורת ישראל. יהושע למד בבית-ספר עממי בחיפה ובסיימו אותו למד את מקצוע חשמלאות הרכב. שנתיים עבד במקצועו. בהיותו בן 16 הצטרף לשבט-צופים דתי והחל לפעול בו. היה קרוב ברוחו למעמד הפועלים. הצטרף לגדנ"ע ועד מהרה נשלח לקורס מ"כים ברוחמה ובכפר מנחם. אחר-כך התגייס למשטרת היישובים העבריים. יהושע שירת שנה כנוטר בעמק הירדן, אחר חזר לחיפה והשתלם במקצוע חשמלאות הרכב. הוא החל לשאת בעול פרנסת המשפחה בעבודתו בבית-מלאכה לחשמלאות רכב. נוסף על לימודי המקצוע רכש לעצמו השכלה תיכונית בשיעורי ערב ליד הטכניון. בשנת 1945 עבר לחי"ש.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בכיבוש חיפה בתפקיד מ"כ ביחידת פל"ם בחטיבת "כרמלי", השתתף גם בכיבוש בצת, עכו, וצמח, ובקרבות ג'נין, ובמבצע "ברוש" לחיסול ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן. יהושע נשלח לקורס מ"מים ובסיימו אותו בהצלחה הצטרף לאחת הפלוגות בחטיבה, קיבל את הפיקוד על המחלקה הדתית שבפלוגה והיה לסגן מפקד הפלוגה, מפקד ומדריך צבאי מעולה. הוא איחד בתוכו קפדנות ומשמעת מצד אחד ורוחב לב והבנת הזולת מצד אחר. ב-22.10.1948 כבשו כוחות קאוקג'י מידנו את משלט "שייח' עבד" שליד מנרה. ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948), נשלח בראש אנשיו לכבוש את המשלט בחזרה, נפצע בקרב ומת מפצעיו. יהושע הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש-פינה. 


טוראי
בש אוריאל נפל ב17.5.48
בן לוטה ואטין, נולד ביום י' בחשוון תרפ"ט (24.10.1928) בברלין, בירת גרמניה ועלה לארץ עם הוריו ואחיו-תאומו מיכה בחודש יוני 1933. אוריאל למד בבית-הספר בשכונת תלפיות בירושלים וגדל באווירה של מילוי חובה לאומית, כשאביו, חבר ה"הגנה", היה יוצא בשנות המאורעות לשמירה בלילות. משנת 1941 ואילך גר עם המשפחה בתל-אביב והיה תלמיד טוב בגימנסיה "בלפור". אוריאל היה פעיל בספורט, בייחוד ברביעייה של מועדון השייטים. הוא תפס מקום ראשון בין מחזיקי הגביע לשנת 1945 ותרם את חלקו לניצחון רביעייתו.
מגיל 16 ואילך יצא בפגרות-הקיץ למחנות-עבודה ופעל בגדנ"ע ואחר-כך בחי"ש, ולמרות שתקנותו וענוותנותו נתגלו בו סגולות מדריך ומנהיג נוער ונודע כ"איש שאפשר לסמוך עליו". אחרי שנת שירות כנוטר, בכפר מכבי, נכנס בראשית תש"ח ללמוד בטכניון בחיפה, ואחרי זמן קצר הצטרף לחטיבת "כרמלי" והשתתף בהגנת העיר ובפעולות בוואדי רושמיה, בעיר התחתית, באבטחת התחבורה, בפריצת הדרך למצובה ובמערכה הגדולה לשחרור העיר חיפה. אחרי חופשת הפסח בבית ההורים יצא עם גדודו לשחרור הגליל המערבי. השתתף בכיבוש גבעת נפוליון ליד עכו שפתח את הדרך לגליל המערבי, ובקרב לכיבוש מבצר המשטרה בעכו נפל ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948). אוריאל הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. 




No comments:

Post a Comment