האות ש

טוראי

שטרופר אריה נפל ב10.7.48

בן שרה ויוסף, נולד ביום א' בטבת תרפ"ז (6.12.1926) בעיר צ'רנוביץ, רומניה. בהיותו כבן ארבע, נתייתם מאביו. בשנת 1934 עלה עם אימו לארץ ולמד בחיפה בבית-ספר דתי ובגימנסיה "ביאליק". בהיותו צעיר לימים החל לעבוד כדי לממן את המשך לימודיו. עוד בבית-הספר היסודי עסק במתן שיעורים לתלמידים ועם כניסתו לגימנסיה עבד בחלוקת עיתוני-בוקר. בן 12 הצטרף לתנועת "גורדוניה" והיה אחר-כך חבר ב"הגנה" ומדריך בתנועתו. משסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון למד כשנתיים בטכניון. בשנים 1945-1946 שירת במשטרת היישובים העבריים. בשנת 1946 נשא אישה, כרמלה.

בחודש דצמבר 1947, מיד לאחר החלטת החלוקה באו"ם, התגייס לשירות מלא בחטיבת "כרמלי", לאחר שדחה את הפצרות אימו שרצתה למנוע את יציאתו לחזית, בשל היותו בנה היחיד. הוא שמר ברחובות הגובלים בשכונות הערבים ולא נרתע מכל סכנה. השתתף בשחרור חיפה, טירה ועכו, ולחם אחר-כך גם בגליל, ובאחרונה השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) נפצע בידו. החובש שלחו משם, אך הוא התרוצץ זקוף בתוך מטר הכדורים להציל פצועים. חבריו ראוהו עם שני פצועים, שאת האחד נשא על גבו, ובאחר תמך, ומאז נעלמו עקבותיו. משחזרו שבויי משמר הירדן מסוריה, נודע כי נפל. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. שלושה חודשים לאחר מותו נולד לו בן ונקרא יובב גור-ארי. 

טוראי

שטרן שמואל נפל ב7.7.48

בן דבורה ובן-ציון, נולד ביום י"א בשבט תרפ"ח (2.2.1928) בווארשה, בירת פולין. ב-2.6.1935, בהיותו בן שבע, עלה לארץ עם הוריו באונייה "פולוניה". למד בבית-ספר יסודי בתל-אביב. המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "בלפור", ומשם עבר לטכניון העברי בחיפה. הצטיין במיוחד במתמטיקה. היה חבר ב"הגנה" ושירת כנוטר.

שמואל התגייס לצבא בתקופת לימודיו ושירת באחד הגדודים בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בהגנת חיפה העברית ובכיבוש העיר. היה בין מגיני משמר העמק, בין כובשי עכו ובין הלוחמים בגיזרת ג'נין. השתתף במבצע "ברוש", הניסיון לחסל את ראש- הגשר הסורי באזור משמר הירדן. בקרבות העזים שהתחוללו באזור נפל, ביום ד' בסיוון תש"ח (8.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.

סמל

שיינפרבר מרדכי נפל ב10.7.48

בן הינדה ודויד, נולד ביום י"ד באדר תר"ץ (14.3.1930) בירושלים. למד בבית-ספר יסודי בחיפה. כשהחל לעבוד התמסר למקצוע המסגרות ולומד בערבים בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון. מרדכי הצטרף לגרעין ההכשרה "בשרשרת" של תנועת "בני- עקיבא" במושב שדה יעקב. שם התגייס למשטרת היישובים העבריים, שירת במשק אלונים ואחרי-כן חזר לביתו לעזור למשפחה.

זמן קצר לאחר שובו לחיפה פרצו קרבות מלחמת-העצמאות ומרדכי העמיד את עצמו מיד לשירות ה"הגנה" ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא נשלח לתפקידי שמירה בעמדות מסוכנות בחיפה והיה אחראי להן ולמשפחות שגרו במקומות המבודדים. באחת ההתקפות על עמדה סמוכה נפצעו כמה מגינים ולא היתה אפשרות להוציאם משם. מרדכי הגיע למקום תוך הסתכנות רבה ותחת אש בלתי-פוסקת גרר והעביר את הפצועים למקום מבטחים. עם התגייסותו לשירות מלא נשלח לקורס מפקדי כיתות, בו הצטיין ונתמנה לסמל. אם כי משפחתו היתה זקוקה לעזרת מחלקת הסעד למשפחות החיילים, לא מיהר לסדר עזרה זו אלא דאג קודם להורי פקודיו. מרדכי לחם בקרבות דגניה והגליל העליון. השתתף עם גדודו במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. הכוחות חצו את הירדן ואף כבשו כמה משלטים סוריים, אולם למחרת פתח האויב בהתקפת-נגד ואילץ את כוחותינו לסגת. מרדכי לחם בגיזרת פרדס חורי ונפל בקרב באזור זה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948).

הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. 

טוראי

שמואלי יעקב נפל ב18.9.48

בן גבריאלה ויצחק, נולד בחודש דצמבר 1927 בצרפת, בן למשפחה שומרת-דת. הוא סיים בית-ספר גבוה וכשהתבגר יצא מבית הוריו להכשרה בדרום-צרפת, בהתכוונו לעלות לארץ-ישראל. יעקב היה פעיל בתנועת "פועלי אגודת-ישראל". הוא הצליח לעבור בשלום את זוועות מלחמת-העולם השנייה. בחודש פברואר 1947 הגיע לחופי הארץ באוניית-המעפילים "המעפיל האלמוני", אך גורש לקפריסין ושהה באי שנה תמימה. שם עבר קורס מדריכים ולימד את הילדים מעולי צפון-אפריקה. לאחר ששוחרר מהמחנות בקפריסין הגיע ארצה ב-18.2.1948.

לאחר הקמת המדינה, התגייס יעקב ביום 13.7.1948 ושירת בחטיבת "כרמלי". בצבא פעל למען שמירת השבת והכשרות במטבחים ושאף להקים עם חבריו קיבוץ על יסודות רעיוניים ומעשיים שכתב עליהם בחיבוריו ובמאמריו. הוא חיבר גם שירים בנוסח הפיוט. בקרבות היה נכון תמיד לכל פעולה קשה ולחם בין הראשונים. יעקב נשלח למשלטים בגליל ונפל במרוס שבקרבת איילת השחר ביום י"ד באלול תש"ח (18.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. הניח אישה, רחל, ובת, חיה.

טוראי

שפיצר יוסף נפל ב10.7.48

בן קלארה ומרדכי, נולד ביום ו' באדר ב' תרפ"ז (10.3.1927) בעיר באיה, בדרום הונגריה. למד בבית-ספר יסודי ותיכון. כאשר נחקקו בהונגריה חוקים נגד העסקת יהודים במקצועות שחייבו השכלה גבוהה, למד את מקצוע החייטות ועבד בו. בזמן השלטון הנאצי התחפש לחייל גרמני. נתפס ונמסר לפשיסטים ההונגרים ונדון למוות. ברח מהכלא ונתפס, ושוב ברח. אחרי המלחמה חזר הביתה, הצטרף לקבוצת הכשרה, יצא ב"נתיב-הבריחה", והעפיל ארצה באונייה "כנסת ישראל". האונייה נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בשנת 1947 עלה ארצה.

סמוך לסוף 1947 התגייס להגנת המולדת ושירת בחטיבת "כרמלי". יוסף השתתף במערכות משמר העמק, חיפה וטירה, דגניה, ג'נין, ובשחרור הגליל המערבי עד ראש הנקרה. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה, השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. בקרבות העזים שהתחוללו באזור נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בראש פינה. 

טוראי

שקלת יעקב נפל ב17.5.48

בן פרידה ומשה, נולד בחודש דצמבר 1926 ברובע היהודי של העיר חלב בצפון סוריה. הוא למד בתלמוד-תורה ובבית-הספר של חברת "כל ישראל חברים". בשנת 1942 העפיל ארצה בדרך היבשה תוך עקיפת שומרי גבול הצפון. עבד כפועל בניין וחי בחיפה בבית-הוריו. כשהצטרף ב-1945 ל"הגנה" מילא את חובתו באימונים ובשירות, ולא פעם נטש לשם כך את עבודתו ומשפחתו לפרקי זמן ארוכים.

כאשר החליטה עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ והתושבים היהודיים יצאו לרחובות בשמחה ובריקודים, כבר ניצב יעקב בעמדת-מגן ואחרי כשלושה שבועות גויס לשירות מלא ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בשמירה, בהגנה ובפעולות- עונשין בחיפה ובסביבה, ואף-על-פי שבית-מגוריו עמד בסביבה ערבית מסוכנת, הופיע בכל עת ובכל מקום לפי הפקודה. יעקב צורף ל"ניידת" ושירת באבטחת הדרך לזיכרון יעקב ובפעולות-עונשין נגד כפרי הפורעים ג'בע ועין ע'זאל, שסיכנו את התנועה מתל-אביב לחיפה.

לאחר שעבר עם פלוגתו אימונים יסודיים, השתתף בשחרור חיפה והגליל המערבי ואחר-כך בכיבוש עכו. שם שירת במחלקה א' כסגן מ"כ ומקלען. לפי הפקודה פרץ עם כיתתו לתוך העיר מצד הים, הפורצים הותקפו ביריות על-ידי שני צלפים בין הבתים. הכיתה מצאה מחסה מאחורי גדר ויעקב העביר לשם את המקלע. בעת שעבר את הגדר נפגע מכדור בחזהו ונפל, אור ליום ח' באייר תש"ח (17.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.