האות ל

טוראי

להבי (פלס), מרדכי נפל ב18.5.48

בן דינה ויצחק-יוסף, נולד ביום כ' בכסלו תרפ"ו (7.12.1925) בעיר בלכאטוב, פולין והתחנך על ברכי המסורת. בשנת 1933 עלה ארצה והוסיף ללמוד בבית-הספר "נצח ישראל" בחיפה. כאן הצטרף לסניף תנועת "בני-עקיבא", בה היה במהרה למדריך. בהיותו בן 16 הצטרף לשורות ה"הגנה" וגם כאן הצטיין והיה במשך הזמן למפקד כיתה. בחייו האזרחיים היה פועל מקצועי בתעשיית מדרגות וגם במכונאות. תמך במשפחתו בעין יפה והתמסר בשקידה לעבודתו.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא והשתתף במרבית פעולות חטיבת "כרמלי", ובכללן שחרור חיפה. מרדכי נפל בפעולה לשחרור הגליל המערבי. לאחר שהשתתף בקרב על כיבוש בצה שבגבול הלבנון, חזר הביתה לחופשה קצרה. מביתו יצא ביום א' 16.5.1948, לקרב על עכו. בקרב זה נפצע בצרור כדורים, בשעה שאץ למלא מקומם של מפקדים אחרים שנפצעו, והובא לחיפה פצוע קשה. לאחר ניתוח מת מפצעיו ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. 

 טוראי

 לייזרוביץ, מרדכי ("מרקו") נפל ב6.9.48

בן חיים ושרה. נולד ביום י"ג באלול תרפ"ז (10.9.1927) בעיר יאסי אשר ברומניה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. עלה לארץ בשנת 1947. גויס לצה"ל במאי 1948. ביום י"ב באלול תש"ט (6.9.1949) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בהרצליה. הניח אשה וילד. 

 טוראי

 ליכט, אליעזר-משה (ליאו) נפל ב3.6.48

בן פרל ויעקב-דויד, נולד ביום י"ג באב תרפ"ח (30.7.1928) בעיר ויסבאדן, גרמניה. בהיותו בן ארבע התחיל לומד ב"תלמוד-תורה", אולם לאחר ההתנפלויות הראשונות של הנאצים (אחד הנפגעים הראשונים בפרעות אלה היה אביו אל ליאו) נאלצה המשפחה לעבור לברלין. שם המשיך ללמוד בבית-ספר יהודי. עם התגברות הפרעות נגד היהודים בגרמניה בשנת 1938 נאסר אביו, שהיה נתין פולני, גורש לפולין ונרצח שם ב-1942. ואילו המשפחה מצאה לה מקלט בבלגיה ועמדה בקשרים עם האב בפולין. בשנת 1942, בתקופת הכיבוש הנאצי בבלגיה, התפרצו אנשי הגסטפו לבית שבו התגורר עם אמו ואחיו הקטן. האם העירה את הילדים משנתם, ציוותה על ליאו לקפוץ דרך החלון, הטילה את אחיו הקטן לזרועותיו וקפצה אף היא, אולם שברה את רגלה. הם מצאו להם מקלט בבית איכרים בסביבת בריסל והסתתרו שם למעלה משנתיים. בשנת 1944 הצליחו להימלט לשוויץ. ליאו ואחיו נכנסו לבית-ילדים במחנה פליטים. באוגוסט 1945 עלה ליאו לארץ-ישראל עם הקבוצה הראשונה של "עליית-הנוער" משוויץ. הוא ראה את עצמו כחלוץ המשפחה בארץ ואמר לסלול דרך לעליית האם והאח, שנשארו עדיין בבלגיה, ולנקום את נקמת אביו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא, שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בקרבות במרחבה. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.