האות ס

סולינקין אליהו נפל ב18.9.48 במרוס

טוראי

סבדוש מרדכי נפל ב16.7.48

בן סטפניה ואלכסנדר, נולד ביום ט"ז בטבת תרפ"ג (4.1.1923) בעיר אויפשט, הונגריה. למד בבית-ספר תיכון והיה בעל נטייה מיוחדת למוסיקה. בימי הגזירות נגד היהודים בהונגריה היה פעיל במחתרת ונלחם שכם אחד עם הפרטיזנים בפולש הנאצי. הוא נתפס בידי הגרמנים, אך הצליח לברוח ולהימלט על נפשו. מרדכי עלה ארצה ב-14.5.1946, שהה חודשים מספר בתל יוסף ואחר-כך עבר לחיפה ועסק במוסיקה. הוא השתוקק לנקום את נקמת אחיו ואחיותיו שנשמדו בידי הנאצים ונפשו הסוערת שאפה תמיד לחיים יהודיים שלמים ללא הסוואה כלשהי.

מרדכי היה בין ראשוני המתגייסים לצבא, שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בפעולות שונות בגליל. הוא השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן ונפל בקרב באזור זה, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948).

ביום ח' בחשוון תש"ט (10.11.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. 

רב טראי

סומברג אריה נפל ב 26.4.48

בן חיה וחיים, נולד ביום כ"א בטבת תרפ"ז (26.12.1926) בווארשה, בירת פולין ועלה ארצה ב-13.3.1935. בחיפה סיים שבע כיתות בגימנסיה "ביאליק" והצטיין בלימודיו.

מיד עם סיום הלימודים באוקטובר 1941 התגייס לחיל-המהנדסים בצבא הבריטי; שירת שנתיים בסוריה, שנה באפריקה ושנתיים באיטליה. בימי שהותו באירופה פעל בארגון ההעפלה.

כששוחרר משירותו בצבא הבריטי - ביוני 1946 - נתקבל לעבודה כפקיד בחברת-החשמל בחיפה. משנת 1939 היה חבר פעיל ב"הגנה".

לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, עזב את עבודתו בחברת-החשמל והתנדב לשירות הביטחון. אריה שירת בחטיבת "כרמלי", היה אחראי לשיירות בגליל, בעמק, בחיפה ובסביבה, והיה בין משחררי חיפה. נפל בקרב בכפר טירה, שליד חיפה, אור ליום י"ז בניסן תש"ח (26.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. 

רב טוראי

סופר שרייבר אברהם נפל ב 22.4.48

בן פנינה ומאיר, נולד ביום כ"ב בתמוז תרפ"ד (24.7.1924) בעיר נורבה, (מהריש אוסטראו), צ'כיה. בשנת תרצ"ו, בהיותו בן 11, עלה עם הוריו ארצה. המשפחה התיישבה בחיפה ואברהם סיים שם בהצטיינות את בית-הספר היסודי "נצח ישראל" והמשיך בלימודיו, אך עד מהרה נאלץ להפסיקם אחרי מות אביו ולעזור בפרנסת המשפחה הענפה. הוא החל לעבוד במכונאי רכב והצטיין בעבודתו. בשעות הפנאי ובערבים השתלם בקורסים או בעבודה עצמית והתכונן לבחינות-הבגרות. היה מצוי בעולם הספרים ואהבם בכל מאודו. אברהם היה בין מייסדי שבט "הצופים הדתיים" בחיפה והדריך בתנועה שנים רבות בהצלחה רבה. במלחמת-העולם השנייה אמר להתגייס לבריגדה היהודית או לפלמ"ח, אך הדבר לא נתאפשר כיוון שהיה התומך היחידי כמעט באמו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר לשירות פעיל ב"הגנה", שירת בחטיבת "כרמלי", נשלח לקורס מ"כים בגליל ובאלונים והשתתף בקרבות כסמ"מ. כן השתתף בגיחות, סיורים, פעולות וחבלה בחיפה והסביבה. הוא הצטיין בקרב על רמת יוחנן ואף הומלץ לקבל אות- הצטיינות כמפקד עמדת-בית קיצונית אשר הציל את פצועיה הודות למסירותו וכושר פיקודו. כן השתתף בקרבות משמר העמק והיה בין הפורצים לבית-הנג'אדה בחיפה והמשימה בוצעה בהצלחה. ביום כיבוש חיפה, י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948), בשעת כיבוש בית חורי, לחם בראש אנשיו שרבים מהם נפגעו מאש צלף שהתבצר בבית. אברהם התנדב לחסלו, השליך רימון לתוך הבית ופרץ לחדר, אולם הוא עצמו נפגע ונפל חלל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

מפקדו כתב עליו, בין השאר: "בפריצה לבית חורי נהרג אברהם כשהוא פורץ ראשון. צורת מותו היתה אופיינית לחייו: תמיד לפרוץ, תמיד להלום, תמיד להיות ראשון". 

 טוראי

סטרבצינסקי, שמואל (שמוליק) נפל ב13.4.48

בן יצחק, נולד בשנת 1927 בעיר קילץ, פולין. לאחר הכיבוש הגרמני עבר את כל זוועות השואה במחנות הסגר והשמדה שונים והגיע לארץ באוניית-מעפילים בשנת 1946. עבר הכשרה בחברת-ילדים בכפר יחזקאל ונשלח למשק-הפועלות בפתח תקווה והצטרף לפלמ"ח.

בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי". שמואל נפל במשמר העמק ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) ונקבר במשמר העמק.

ביום א' באלול תש"י (14.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.