האות י

טוראי

ידידיה (גוטליב), אריה (בורה) נפל ב  22.4.48

בן מנוחה וצבי, נולד ביום כ"ד בתמוז תרפ"ט (1.8.1929) בעיירה טשבינה, במערב פולין. צעיר הבנים למשפחה ציונית המעורה בחיי הציבור בעיירה. לפני מלאות לו שש שנים עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1935. משסיים את לימודיו בבית-הספר העממי בחיפה, אמר להתמסר מיד לעבודה טכנית, שנטה אחריה ביותר. הוריו ואחיו התנגדו לבחירתו זו ברצונם שיוסיף ללמוד, אך הוא עמד על שלו ולמד טכנאות רדיו, והצלחתו בעבודה עוררה את תשומת-לבם של חבריו ומעבידיו שהעריכוהו מאוד. הוא התכונן להשתלם באלחוט, ובדרכו לכך הגיע להישגים ניכרים. משהתבגר החליט, לתמהונם ולשמחתם של בני משפחתו, להמשיך בלימודים בשיעורי-ערב.

היה חבר ה"הגנה" בחיפה ועם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בפעולות רבות ובקרבות בעיר ובסביבה כלוחם בחטיבת "כרמלי". השתתף במערכת משמר העמק ונפצע בקרב על רמת יוחנן. היה חייל אמיץ ומקובל מאוד על חבריו. בליל כיבוש חיפה הערבית צורף כמקלען ליחידה שהגיעה לבית-הכנסת "הדרת-קודש" והמשיכה דרכה לעבר רחוב סטנטון. בדרך נפגע מכדור צלף ונפל, ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

טוראי

יעקבי (פצנובסקי), יצחק-משה נפל ב16.7.48

בן חיה ושמואל, נולד ביום כ' באב תרפ"ו (31.8.1926) בלודז', פולין למשפחה ציונית. עלה לארץ עם הוריו בחודש ספטמבר 1936 ונתקבל לבית-הספר העממי "ביל"ו" בתל-אביב. אחר סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי המשיך ללמוד בגימנסיה "השכלה". בשנת 1945 עמד בבחינות-הבגרות של ממשלת ארץ-ישראל וקיבל תעודת-הצטיינות. במשך שנת 1946 עבד כמכונאי במוסך והכין עצמו לבחינות-הבגרות של אוניברסיטת לונדון. בחודש יולי 1946 נבחן וקיבל תעודת-בגרות של אוניברסיטת לונדון דרגה א'. במשך כמחצית השנה שימש כנוטר במשטרת הרכבות. בשנת 1947 התקבל לטכניון בחיפה. היה נער שקט וחרוץ וניכר בכשרונותיו המעולים. השקיע עצמו בלימודים ושאף להיות מהנדס טוב, כדי להביא את התועלת המרבית לקימומה של הארץ. היה אהוב על חבריו בגלל אופיו הטוב.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות הפסיק את לימודיו והצטרף לאחד מגדודי החי"ש בחטיבת "כרמלי", שהיה מורכב בעיקר מסטודנטים. הוא השתתף במערכת חיפה והיה בין מלווי השיירות בדרך זכרון יעקב-חיפה, בין כובשי העיר עכו ונטל חלק במערכת עמק בית שאן ובקרב על קיבוץ שער הגולן. יחד עם חבריו עלה להיאחזות בראש הנקרה. זמן קצר לאחר זאת יצא עם גדודו להתקפה על ג'נין. משהחמיר המצב בגליל המזרחי הועבר לחזית הצפון לבלום את ההתקפה הסורית הגדולה לעבר ראש פינה ונטל חלק פעיל ביותר בקרבות המרים שהתחוללו באזור. יצחק-משה השתתף בפשיטה שנערכה בשטח שמעבר לירדן. בליל ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) יצא עם חבריו להתקפה על חרבת ירדה. בהתקפת-הנגד הסורית סבלו אנשי היחידה אבידות חמורות ונאלצו לסגת. יצחק הושאר עם המקלע לחפות על הנסיגה ונפל בתפקידו זה. גופתו נתגלתה ליד משלט ירדה והובאה לקבורה בראש פינה.

ביום כ"ה בכסלו תשי"א (4.12.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.